<h1>סמ"ג עשין דרבנן סימן א'</h1>
<h2>דף ג.</h2>
שנינו בפרק כיצד משתתפין (עירובין פ"ה ב') הנותן עירובי חצרות בבית שער אכסדרה ומרפסת אין עירובו עירוב והדר שם אינו אוסר על בעל החצר שאין (לו) זו דירה, בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות הרי זה עירוב והדר שם אוסר עליו, ולפנים (דף רמ"ד ד' בד"ו [הו' בעירובין ע"ג א']) יתבאר שאינו אוסר עד שיהא מקום פיתא, רבי יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד של בעל הבית אינו אוסר עליו. ומפרש שם (פ"ו א') אפילו אין לבעל הבית שם כי אם יתד של מחרישה הרי זו תפיסת יד ואינו אוסר אפילו יהא מקום פיתא, והלכה כדברי המיקל בעירוב (מ"ו א'). ואומר שם (פ"ה ב') בגמרא שאם הניחו השיתוף אפילו באכסדרא ומרפסת או בבית קטן שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות או אפילו בחצר הרי זה שיתוף, אבל עירוב אין מניחין בבית קטן כל כך דתניא בפ"ק דסוכה (ג' א') בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה ואינו מטמא בנגעים ואינו נחלט בבתי ערי חומה ואין חוזרין עליו ממערכי המלחמה ואין מערבין בו ואין משתתפים בו ואין מניחין בו עירוב שמאחר שאינו ראוי לדירה אין מניחין בו עירוב אבל שיתוף מניחין בתוכו כאשר ביארנו, ואף על גב דאמרינן בפרק כיצד משתתפין (פ"ה ב') שיתופי מבואות בחצר שבמבוי בפרק הדר פירש רבינו שלמה (הו"ד בתו' ע"א ב' ד"ה בפת וע"ש) דכל שכן בבית וכן משמע בירושלמי דפרק הדר (דף מ"ד א').
<h2>דף יח:</h2>
גרסינן בפרק עושין פסין (עירובין כ"ה א') קרפף בית שלש וקירה בו בית סאה אמר רבא אויר קרויו מייתרו מבית סאתים ולא אמרינן פי תקרה יורד וסותם משום דעביד כי ארזילא, ור"ח גריס כי ערסלא כמלונה במקשה מתרגמינן (ישעי' א' ח') כערסלא דמכתותא והם חבלים מתוחים מאילן לאילן כעין מטה שישן עליהם השומר בלילה ותחתיהן יושב בצל ביום ותחתיהן פתוח מכל צד ולהכי קאמר רבא דאויר קרוי מייתרו, והלכה כרבי זירא דמיקל בעירוב דאף בענין זה אמרינן פי תקרה יורד וסותם. וכן באכסדרה בבקעה בפרק כל גגות (צ"ד ב') פסקינן כרב דאמר פי תקרה יורד וסותם רוח רביעית וכלישנא קמא דמיקל דאית ליה פי תקרה אפילו ביתר מעשר שהרי כל הסוגיא כאותו לשון וכן פסק ר"ח. ואומר ר"ת דמשתי רוחות לא אמרינן פי תקרה במקום שמפולשת משני עבריה כדמשמע בפ"ק דסוכה (י"ח ב') במחלוקת דאביי ורבא גבי אכסדרה (עירובין פ"ו א' תד"ה קורה) ושם פירש רש"י דלא אמרינן פי תקרה אא"כ יש בתקרה עובי טפח (פ"ו ב' תד"ה גזוזטרא). ופי תקרה מועיל אפילו גבוה מעשרים, ובאיסקופת בית בפ"ק דשבת (ט' א') הוצרך להעמידה בשקירה בשתי קורות דאם בקורה אחת הייתי אומר פי תקרה יורד וסותם רק שתהא רחבה ארבעה כמו שאומר שם (עירובין פ"ו א' תד"ה קורה). ובסוף פרק כל גגות (צ"ד ב') אומר דקרויו באלכסון לא אמרינן פי תקרה ופירש רש"י שהוא בשיפוע כעין גגין שלנו דליכא פה דהיינו כארזילא ורבינו יצחק פירש דמיירי כגון שנפרץ הקרוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית ובעניין זה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם (תד"ה וקירויו).
